בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי דרמטי בשוק העבודה. מעסיקים רבים מקיימים פעילויות, עורכים אירועים ומעניקים לעובדים שירותים ו/או מוצרים רבים כחלק אינטגראלי מחיי העבודה במטרה לשמר את ההון האנושי ועל מנת למשוך אליהם את כוח האדם האיכותי ביותר. כמו כן, בקרב מעסיקים התגבשה הבנה כי גיבושם של העובדים תורמת באופן משמעותי לתפוקת העבודה.
במרוצת השנים בתי המשפט עסקו בשאלה האם הטבה שניתנת לעובד מהווה בידו הכנסה החייבת במס. המבחן אשר נקבע בפסיקה הינו מבחן "נוחות המעביד או הנאת העובד". קרי, ככל שמההטבה הנבחנת נצמחה הנאה שבעיקרה היא לעובד, ההטבה תהיה חייבת במס בידי העובד. מנגד, ככל שנוחות המעביד גוברת, לא תיזקף לעובד הכנסה בגין ההטבה וההוצאה תהיה מוכרת למעסיק לצרכי מס.
בשנת 2018 יצאה מידי רשות המסים הנחיה אשר נועדה לאפיין את המקרים בהם ניתן לראות בפעילות גיבוש לעובדים כפעילות שבה טובת המעסיק גוברת על טובת העובד: (1) צרכי העבודה מצדיקים עריכת אירוע גיבוש לעובדים; (2) ההחלטה על קיום האירוע היא של המעסיק; (3) ימי הגיבוש/האירועים נחשבים ימי עבודה מלאים ומשולם בגינם שכר; (4) האירועים נערכים ללא בני זוג; (5) פעילות הגיבוש נערכת במהלך שבוע העבודה ולא בסופי שבוע; (5) הפעילות נערכת בישראל; (6) מטרת הפעילות הינה לצורך שיפור העבודה וממשקים בין העובדים וכן הפעילות חייבת לכלול הרצאה מקצועית או פעילות העשרה; (7) קיימת תקרה תשלום של עד 400 ₪ ליום לאדם ללא לינה ועד 700 שקל ליום עם לינה;
אלא שמאז 2018 ובעיקר לאחר משבר הקורונה חלו תמורות משמעותיות בשוק העבודה, ואשר מחייבות את רשות המסים ובתי המשפט להתאים עצמם לשוק העבודה בימים אלו.
ואכן, בשני פסקי דין שניתנו לאחרונה, בתי המשפט "מגמישים" את הכללים שנקבעו בהנחיית רשות המסים.
פסק דין הראשון הוא של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בעניין שקל (בל 10162-11-20 שקל ושות' עורכי דין נ' המוסד לביטוח לאומי) העוסק בחיוב בדמי ביטוח לאומי משרד עורכי דין שערך אירועי גיבוש לעובדים מחוץ לישראל. בית הדין קובע כי אירועים מסוג זה הינם בשדה חופף שמתקיימת בו זיקת הנאה משותפת לעובד ולמעביד. באותו עניין קובע בית הדין כי לא הוכח כי משרד עורכי הדין הפיק את מירב ההנאה בהשוואה לעובדיו ועל כן, יש לזקוף את שווי אירועי הגיבוש לעובדים. עם זאת, בפסק הדין יש מידה של הגמשת הנחית מס הכנסה לעניין עלות האירוע ומיקום האירוע. בית הדין קובע כי עלות האירוע אינה יכולה ואינה צריכה להיות המדד שעל פיו בית הדין יפסוק מיהו הנהנה העיקרי. כמו כן, בית הדין קובע כי יש לזנוח את האבחנה הדיכוטומית לפיה אם האירוע מתקיים בחו"ל חזקה שהעובד הוא הנהנה העיקרי, ולהיפך.
פסק הדין השני הוא של בית המשפט העליון בעניין איתוראן (עא 7719-21 איתוראן ספורט קרית שמונה (2001) בע"מ נ' פקיד שומה צפת) אשר דן בהטבות, בדמות ארוחות ואירוע גיבוש, שניתנו לשחקני קבוצת הכדורגל עירוני קרית שמונה. בפסק הדין כב' השופט שטיין קובע מבחן עזר לצורך הקביעה האם ההטבה היא נוחות העובד בעיקרה או נוחות המעביד והוא – "האם ההטבה חוסכת לעובד הוצאה שהעובד היה מוציא ממילא?"
ככל ונחסכה לעובד הוצאה אשר היה מוציא ממילא עיקר טובת ההנאה היא של העובד ויש למסות אותו בגין ההטבה; מנגד, אם ההטבה לא חוסכת לעובד הוצאה שהיה מוציא ממילא, ניתן להסיק שנוחות המעסיק גוברת על נוחות העובד.
לעניין אירועי הגיבוש קובע כב' השופט שטיין כי עובדים משתתפים באירועים מסוג זה מתוך מחויבות למקום העבודה ולא מתוך רצונם החופשי ולעיתים אף משתתפים בפעילויות שאינם מפיקים מהם שום הנאה אישית ועל כן, לדעתו, אין לזקוף את שווי אירוע גיבוש שהוא בגדר חובה – במפורש או במשתמע – לשכר של העובד.
כאן המקום להבהיר כי לעניין סוגית הטבות לעובדים התקבלה דעתו של כב' השופט שטיין פה אחד. לעניין הסוגיה הנוספת שנדונה בפסד הדין, הטבת יישוב מוטב, דעתו של כב' השופט שטיין נותרה דעת מיעוט.
בעניין איתוראן נקבע כי עירוני קרית שמונה (המעסיק) לא הציגה ראיות כי פעילות הגיבוש היתה כזו שהשתתפו בה כל שחקני הקבוצה או מרביתם ומטעם זה בלבד נדחה ערעור הקבוצה לעניין זה.
יצוין, כי גם בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין איתוראן אינו בוחן כלל את הקריטריונים הנוקשים למדי המופיעים בהנחית מס הכנסה.
סיכומו של דבר, לאור הפסיקה האחרונה בנושא, חברות צריכות להיות ערות לכך שקיים משקל רב לבסיס ראייתי רחב ומוצק כי האירוע תרם באופן משמעותי למעביד על מנת שההטבות ייחשבו ככאלה שהנהנה העיקרי מהם הינו המעביד.
כמו כן, אנו סבורים כי בשני פסקי הדין בתי המשפט מטשטשים את הקריטריונים הקבועים בהנחית רשות המסים ועל כן, אף אם האירועים אינם עומדים בקריטריונים הקשיחים אותם קובעת ההנחיה, אין פירוש הדבר כי הנהנה העיקרי הינו העובד ועל כן, יש לזקוף לו שווי בגין האירועים ו/או ההטבות הניתנות לו. לכך יש להוסיף את מעמדה הנורמטיבי של הנחית רשות המסים ככזו שנועדה להנחות את הרשות בהפעלת שיקול דעתה ואין לה תוקף משפטי מחייב.
למידע נוסף בנושא זה אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר באמצעות המייל או בטלפון.