הסטטוס הרגולטורי של מטבעות וירטואליים במדינות שונות בעולם

בשנים האחרונות מטבעות קריפטוגרפיים התבססו באופן משמעותי בזירה הפיננסית הגלובלית. הסוגים והשכיחות של השימוש במטבעות אלו צמח באופן משמעותי, וזאת על אף הצניחה בהערכת השווי של תעשייה זו בין 2017 ל- 2018, שמוערכת ב-300 מיליארד דולר.

באופן טבעי, גם החברות אשר נותנות שירותים הקשורים באופן ישיר או עקיף למטבעות קריפטוגרפיים הלכו והתרבו בהתאם, ופעילותן מתמקדת בעיקר בפיתוח וכרייה של מטבעות אלו תוך קיומה של אינטגרציה עם סקטורים עסקיים נוספים, לרבות תעשיית הבנקים, המשחקים והמחשוב.

עבור מוסדות פיננסיים אשר כפופים לכללים אופרטיביים ורגולטורים רבים, היכולת לקחת חלק פעיל בתעשייה זו היא מוגבלת מאוד, ונובעת בעיקר מחקיקה הקשורה לאיסור הלבנת הון (Anti-money-laundering) וסיוע לארגוני טרור Counter)-Financing of Terorrism). מנקודת מבט רגולטורית, סיכונים רבים הקשורים לשימוש במטבעות קריפטוגרפיים נובעים מחוסר הלימה בין מוצרים פיננסיים חדשים לבין טכנולוגיות ניטור ובקרה מיושנות אשר אינן מצליחות להתמודד עימם.

הסיכון הקיים במודלים עסקיים אשר טרם נבחנו הלכה למעשה, הסיכון הממשי להונאות בסדר גודל חסר תקדים, ובעיקר חוסר ההבנה הכולל של כיצד מטבעות קריפוטגרפיים נסחרים ומועברים, יוצר מציאות בלתי אפשרית עבור יצירתה של חקיקה אפקטיבית בתחום.

בניגוד לאמצעי העברת תשלום טכנולוגיים רגילים, העברת כספים באמצעות מטבעות דיגיטליים מאפשרת למחזיק במטבע זה לעקוף מתווכים מוסדיים פיננסיים אשר אמונים על אכיפתם של חוקי איסור הלבנת הון ומניעת מימון של ארגוני טרור. העובדה ששני הצדדים לטרנסאקציה הינם אנונימיים לחלוטין, מטרפדת כל סיכוי של מוסדות אלו לאכוף את מדיניות ״הכר את הלקוח״ אשר עליה מבוססים חוקי איסור הלבנת הון (AML) ומימון של ארגוני טרור (CFT) במדינות שונות.

ואמנם יש לציין, כי במסחר במטבעות בסכומים גדולים, במקום בו לא יכול בעלים להצביע על ההיסטוריה של המטבע יש על מנת לפגוע באופן משמעותי בשווי המטבע המוחזק על ידו מאחר והקונה יודע שהוא יאלץ להתמודד עם הבעית מקור המטבעות מול הבנקים ורשויות המס.

בכל הקשור לחקיקה, ההעדר של כל מגבלה גיאוגרפית בתעשיית המטבעות הקריפוטוגרפיים מקשה בקביעת היישות המשפטית אשר בידה הסמכות לחוקק חקיקה או לדון במקרים הקשורים לעסקאות במטבעות מסוג זה. סביבה זו, יוצרת עבור אותם גופים פיננסיים וגופים רגולטוריים בעיות טכניות רבות.

במציאות זו, אותם מוסדות אשר עד לא מזמן הגיבו באופן מתון וחושש, החלו להטמיע מדיניות אגרסיבית נגד הסיכונים הטמונים בפעילות עסקית הקשורה למטבעות קריפטוגרפיים, החלים גם על ICO ועל חברות העוסקות בסחר וכרייה של מטבעות אלו. מהלכים חקיקתיים אשר בוצעו בשנים האחרונות בארצות הברית ומדינות אחרות המגבילות שימוש במטבעות אלו יוצרים מעמד משפטי עמום עבור כל אותן חברות אשר מבססות את המודל העסקי שלהם על מטבעות מהסוג הזה.

להלן הסטטוס הרגולטורי הנוכחי של מדינות מרכזיות בעולם ביחס למטבעות קריפוטגרפיים:

 

ארגנטינה

החוקה של ארגנטינה לא מאפשרת לאף גוף במדינה שאינו הבנק הלאומי להנפיק מטבע מכל סוג שהוא. משכך ביטקוין ומטבעות נוספים אמנם מוגדרים ככסף, אך לא כמטבע חוקי. על אף זאת ועל אף מדיניות האכיפה הנוקשה של ארגנטינה בכל הקשור למבטעות זרים, השימוש במטבעות דיגיטליים במדינה הולך וגדל.

 

ברזיל

בחודש נובמבר 2017, הוציא הבנק הפדרלי של ברזיל חוזר אשר מתריע אזרחים מהשימוש במטבעות וירטואליים, וקבע כי חברות אשר מחזיקות במטבעות וירטואליים עבור עצמן, בשם משתמשים שלהם, או עבור יישויות משפטיות אחרות, אינן מפוקחות ואינן תחת אחריותו של הבנק הפדרלי.

 

קנדה

קנדה מאפשרת שימוש במטבעות קריפטוגרפיים, ובכלל זה שימוש בביטקוין, אך היא אינה מגדירה אותם כמטבע חוקי. החקיקה בקנדה קובעת כי מטבע רשמי של המדינה הוא כזה המונפק על ידי הבנק הקנדי. יחד עם זאת, חוקי המס הקנדים חלים על כל העברה שמתבצעת באופן דיגיטלי, ובפרט זה גם מטבעות קריפטוגרפיים. הסוכנות הפיננסית לצרכן (The finncial consumer agency) קבעה כי תשלום באמצעות מטבע קריפוטגרפי על מוצר מהווה עסקת ברטר (סחר חליפין).

 

קולומביה

על פי המפקח על הבנקים למטבעות קריפטו אין כל ערך על פי דיני ניירות ערך ולכן הוא אינו מוכר כמטבע. הוא אף הזהיר מוסדות פיננסיים תחת פיקוח שהם אינם רשאים להשקיע לסחור או לנהל חשבונות עם מטבעות דיגיטליים.

 

מקסיקו

בחקיקה בנושא שנכנסה לתוקף במרץ 2018 (Law to Regulate Financial Technology Companies), הוגדרו נכסים וירטואליים כייצוג של ערך אשר בא לידי ביטוי באופן אלקטרוני ומהווה אמצעי תשלום לכל העברה שהיא חוקית ויכולה להתבצע רק באופן אלקטרוני.

בנוסף, מקסיקו הכניסה לתוקף תיקון לחוק נגד הלבנת כספים אשר עוסק גם בנכסים וירטואליים, באופן אשר מחייב את המוסדות הפיננסיים לדווח על העברות כספים שבוצעו באופן וירטואלי כאשר אלו עולות על גובה סכום מסוים.

 

באהאמס

היות ובבאהמאס אין חקיקה ספציפית אשר דנה במטבעות קריפוטוגרפיים, הדין אשר יחול עליהם תלוי באם הם נתפסים כניירות ערך, מטבע, או סחורה. יחד עם זאת, בשנה 2017 תוקננו תקנות אשר דנות בשימוש בשירותי תשלום אלקטרוניים, ונקבע כי תקנות אלו חלות גם על מטבעות וירטואליים.

 

איי קיימן

גם באיי קיימן אין חקיקה ספציפית העוסקת במטבעות וירטואליים אך חוקים מסוימים חלים על מטבעות אלו באופן עקיף, לרבות Securities Investment Business Law (2015 Revision),[*] Anti-Money Laundering (AML) Laws and regulations,[*] Money Services Law (2010 Revision),[*] and Electronic Transactions Law (2003 Revision).

 

הרפובליקה הדומיניקנית

הבנק המרכזי של הרפובליקה הדומיניקנית נוקט בעמדה לפיה מטבעות קריפטוגרפיים אינם מוכרים על ידי הבנק ואינם מהווים מטבע חוקי לפי החוק הדומיניקני. משכך, גופים פיננסיים אשר מקיימים פעילות בשטחה של הרפובליקה אינם רשאים לקחת חלק בטרנזאקציות אשר כוללות מטבעות וירטואליים, וכי פרטים אשר רוכשים או מכבדים אותם כאמצעי תשלום עושים זאת באחריותם בלבד.

 

האיחוד האירופי

ביולי 2016 הוועדה האירופית הגישה תיקון רביעי לחוק איסור הלבנת הון האירופי (Anti-Money Laundering Directive (AMLD. במסגרת תיקון זה הוצע להקים פלטפורמות לסחר חליפין של מטבעות קריפטגרפיים אשר תהא כפופה לחוק איסור הלבנת הון האירופי, המקיים דרישות של גילוי נאות ופרצדורות שמטרתן לפקח ולמנוע הלבנת הון ומימון ארגוני טרור. בחודש אפריל 2018 הפרלמנט האירופי אימץ הצעה זו, אשר נכנסה כבר לתוקף מאז.

 

אוסטריה

משרד הכלכלה האוסטרי אינו מכיר במטבעות וירטואליים כמטבע או כנכס פיננסי, אלא הוא מסווג אותם כנכסים בלתי מוחשיים אשר עליהם יחולו דיני המס הרלוונטיים בהקשרים של מס הכנסה. בדומה, הבנק הלאומי של אוסטריה לא מכיר במטבעות וירטואליים כמטבע היות והם אינם כפופים להגבלת ייצור ואינם נשלטים על ידי אף רשות מרכזית.

 

קפריסין

הבנק המרכזי של קפריסין פירסם אזהרה לפיה מטבעות וירטואליים אינם אמצעי סחר חוקי, וכי אין חקיקה רלוונטית אשר עשויה לכסות הפסדים במסגרת השימוש במטבעות אלו, וכי השערים שלהם אינם יציבים.

 

דנמרק

לדנמרק אין כל חקיקה או כל הצעת חוק בתחום. יחד עם זאת, מספר מוסדות ממשלתיים פירסמו חוזרים בנושא אשר התוו את המדיניות הקיימת כיום. בשנת 2014, הבנק המרכזי של דנמרק פרסם הצהרה במסגרתה קבע כי ביטקוין הוא אינו מטבע.

בחוזר נוסף מאותה שנה, הוא קבע כי מטבעות וירטואליים אינם עברו רגולציה ולכן השימוש בהם מאופיין ברמת סיכון גבוהה. בנוסף הבנק הצהיר כי אינו תומך תהליך ייצור של מטבע וירטואלי רשמי של דנמרק, בניגוד לשוודיה למשל.

גם רשות המיסים השוודית פירסמה מספר הצהרות בנושא. ראשית, היא קבעה כי בהנפקת חשבון עסקה חל איסור להשתמש במטבעות וירטואליים כסכום לחיוב, אלא רק במטבע מוכר. הרשות הוסיפה כי כל הוצאה של עסק במטבעות וירטואליים לא תהווה הוצאה מוכרת.

בשנת 2016, הרשות קבעה כי בעסקת חליפין הכוללת מטבע וירטואליים יש פטור ממע״מ. ההחלטה עולה בקנה אחד עם החלטת משרד המשפטים האירופי משנת 2015. בנוסף קבעה רשות המיסים הדנית ב-2018, כי הפסדים ממכירות של ביטקוין אשר נרכשו כהשקעה מוכרים לצרכי מס וכי על הכנסה מהשקעות מהסוג יוטל מס הכנסה.

 

אסטוניה 

בנובמבר 2017 אסטוניה ביצעה מספר תיקונים בחוק איסור הלבנת הון של המדינה, במסגרתם קבעה את ההגדרה של מטבע קריפוטוגרפיים כערך אשר מיוצג באופן דיגטלי, אשר ניתן להחזיק, להעביר ולסחור בו באופן דיגטלי, וכי יישויות טבעיות ומשפטיות מכירות בו כאמצעי תשלום, אך הוא אינו המטבע הרשמי והחוקי של המדינה. כמו כן נקבע כי עסקים אשר מבצעים המרה וסחר של מטבעות וירטואליים, מחויבים בהנפקת רישיון ייעודי.

 

פינדלנד

כיום אין רגלוציה קיימת בתום או הצעת חוק הממתינה לאישור. יחד עם זאת, קיימות מספר הצהרות מגופים ממשלתיים בנושא זה. רשות המיסים הפינית, פירסמה בשנת 2013 החלטת מיסוי בכל הקשור לחבות במס החלה על הכנסות ממטבעות קריפטוגרפיים. הרשות קבעה כי כאשר המטבע מומר למטבע רגיל, כללי המס החלים על רווחי הון יחולו באופן זהה.

שימוש במטבע וירטואלי לצרכי תשלום על סחורה או שירותים ייחשב כסחר, ועל העלייה האפשרית בערך המטבע בשלב שלאחר המכירה יחול מס הכנסה. מאידך, מכירה של מטבע וירטואלי בהפסד אינה מוכרת לצרכי הפחתה במס הכנסה לפי חוק מס ההכנסה הפיני, היות ומכירה מהסוג הנ״ל אינה מצוינת שם באופן מפורש.

בנוסף, בשנת 2017 פירסמה רשות המיסים הפינית המלצות נוספות, במסגרתן נקבע כי שער החליפין נקבע במועד שבו המטבע הוירטואלי הומר למטבע רגיל, וכי חלה חובה לשמור ספרים המתעדים פעילות סחר במטבעות וירטואליים כ- 6 שנים.

 

צרפת

מטבעות וירטואליים הוא תחום אשר ברובו אינו חוסה תחת אף חקיקה במדינה. יחד עםז זאת, הממשלה הצרפתית מקדמת בימים אלו רגולציה אשר מסדירה את השימושים במטבעות מהסוג זה.

רשות הסחר הפיננסי של צרפת (The French Financial Market Authority) ורשות הפיקוח והאכיפה (The Prudential Supervisory Authority) פירסמו חוזר למשקיעים, במסגרתו הם מזהירים את אותם ומדגישים בפניהם את ההשלכות של שימוש במטבע אשר אינו מוסדר בחוק.

במסגרת החוזר הם מדגישים כי ביטקוין ומטבעות קריפטוגרפיים אינם מהוום אמצעי פיננסי כהגדרתו בחוק הצרפתי, ולכן אינם חוסם תחת המסגרת הרגולטורית אשר חלה על מטבעות רגילים הנתונים לפיקוחה של רשות הסחר הפיננסי של צרפת. בשנת 2013, פירסם הבנק המרכזי של צרפת דו״ח אשר קבע כי ביטקוין הוא אינו מטבע אמיתי או אמצעי תשלום כהגדרתו בחוק הצרפתי.

עוד צוין כי ביצוע המרה מביטקוין למטבע רגיל הינה בגדר שירותי המרה, וככזו יכולה להיות מבוצעת על ידי ספקים של שירותי תשלום (payment service providers) מוכרים על ידי הרשויות. יש לציין כי צרפת וגרמניה פנו באופן משותף לפורום מדינות ה-G-20 בדרישה לדון בסוגיות הרגלוציה בתחום זה ברמה הבינלאומית.

 

גרמניה

הרשות הפדרלית הפיננסית של גרמניה (The German Federal Financial Supervisory Authority) מגדירה מטבעות וירטואליים כאמצעי פיננסי. משכך, פרטים וגופים אשר עוסקים במכירה או רכישה באופן מסחרי, מחויבים בקבלת אישור לעסוק בפעולות אלו מרשות זו. בפברואר 2018, הרשות פירסמה מידע על הערכות הרגלטוריות שביצעה עד כה.

צוין כי חברות אשר מעורבות ב- ICO צריכות לבחון כל ICO לגופו לקבוע האם אותו ICO נחשב כאמצעי פיננסי או כניירות ערך, כאשר על האחרונים יש יחול חוק ניירות הערך הגרמני.

כמו כן, הרשות ציינה הנחיות בכל הקשור למס ערך מוסף ומטבעות וירטואליים. הרשות קבעה כי טרנזאקציות שמטרתן המרה של מטבע רגיל בביטקוין או כל מטבע וירטואלי אחר ולחילופין פטורה ממס, אך כאשר השימוש במטבעות וירטואליים הוא כבאמצעי תשלום, ייחשב הדבר כמו שימוש באמצעי תשלום רגילים לצרכי החיוב במס.

 

יוון

הבנק המרכזי היווני ציין בשני מסמכים שונים כי מאמץ את הגישה של רשויות הפיקוח של האיוד האירופי וההאזהרות שפורסמו על ידן בדבר הסיכונים הכרוכים בשימוש במטבעות אלו.

 

איטליה

בספטמבר 2016, פירסמה סוכנות הרווח של איטליה (The Revenue Agency) החלטה בדבר דיני המס החלים על מטבעות וירטואליים. אותה החלטה אימצה החלטה קודמת של בית המשפט האירופי (ECJ) אשר קבעה כי אין להחיל מס ערך מוסף על טרנסאקציות בהמרות של מטבע רגיל למטבע וירטואלי ולהיפך.

בנוסף, נקבע כי בכל הקשור למס חברות ומס ייצור אזורי (שקיים באיטליה), רווחים או הפסדים הנובעים מטרנסאקציות מסוג זה כן יהיו חייבות במס. בצו אשר פורסם ב-2017, נקבע כי פרטים וחברות אשר עוסקים בהפצה והמרה של מטבעות וירטואליים כפופים לחקיקה החלה על חלפני מטבעות מסורתיים.

 

פורטוגל

לפי הבנק המרכזי של פורטוגל, הנפקה וסחר במטבעות וירטואליים אינה מפוקחת או מוסדרת על ידי הבנק של או כל רשות פיננסית אחרת של פורטוגל או של האיחוד האירופי. יחד עם זאת, אין בעובדה זו על מנת להפוך פעילויות אלו ללא חוקיות.

 

ליכטנשטיין

על פי רשות המסחר של ליכטנשטיין (Financial market Authority) מטבעות וירטואליים הם פרטיים ואינם נתונים לפיקוח של אף רשות מדינית. יחד עם זאת, במקרים פרטניים עשויה להיות דרישה לקבלת רישיון בטרם ביצוע הכרוכה בשימוש במטבעות וירטואליים, בדרך כלל במקרים בהם מתבצעת ICO. במצבים כאלו הקריפטו ייחשב כאמצעי פיננסי, ומשכך יהיה כפוף לחוקים הפינססיים של ליכטנשטיין (financial market law in Liechtenstein).

בימים אלו המשרד לעניינים כללים ופיננסיים של ליכטנשטיין, פירסם הצעת חוק שמטרתה להסדיר השימוש במטבעות וירטואליים (Blockchain Act). החוק עתיד לכלול הגדרות בסיסיות, חובות ודירשות רישום, ענישה ואכיפה.

 

שוויץ

שוויץ מכירה במטבעות קריפטוגרפיים כאמצעי חוקי לכל דבר ועניין. רשות המיסים השוויצרית (SFTA) מחשיבה מטבעות וירטואליים כנכס, ומשכך יש להצהיר עליהם במסגרת הדוחות השנתיים. שוויץ מחייבת כל עסק אשר מעוניין לעסוק בסחר של מטבעות וירטואליים לקבל אישור מהרשות המפקחת על שווקים פיננסיים (Swiss Financial Market Supervisory Authority). בפברואר 2018 פירסמה מספר הנחיות הנוגעות לחקיקה קיימת בתחום הפיננסים בתווך רחב של תחומים- מבנקאות, לניירות ערך וסוגים שונים של השקעות.

 

מלטה

מלטה נקטה במדיניות מאוד פרוגרסיבית בכל הקשור למטבעות וירטואלים, עד לכדי כך שהיא מוגדרת המנהיגה הגלובלית בתחום הסדרת הקריפטו. בעוד שמטבעות וירטואליים אינם מוגדרים במלטה כמטבע חוקי, היא מכירה בהם כאמצעי המרה, יחידת מדידה, או יחידה בעלת ערך. למלטה אין חקיקה בתחום המס שחלה על מטבעות וירטואליים, או החלה של מס ערך מוסף בפעולות המרה (שמוכרות כחוקיות לחלוטין).

בנובמבר 2018 נכנסו לתוקף שלושה חוקים שונים, כאשר העיקרי שבהם Virtual Financial Assests Act  יוצר תקדים עולמי בכל מה שקשור ליצירתו של משטר רגולטורי החל על המרות של מטבעות וירטואליים, ICO, ברוקרים, יצרני ארנקים, יועצים ומנהלי נכסים.

אותה רגלוציה כוללת גם את Technology Arrangements and Services Act אשר עוסק ברישומים עתידיים ומשטרי אחריות לספקי שירות בתחום המטבעות הוירטואליים. הרשות הדיגטלית לחדשנות במלטה אשר הוקמה גם היא במסגרת המהלכים החקיקתיים בתחום הקריפטו, היא זו שתהא אמונה בקביעת תקנות ומימוש אכיפה בתחום הנ״ל.

 

למידע נוסף בנושא זה ניתן לפנות אלינו גם במייל