בעמדתה העדכנית של רשות המיסים אשר פורסמה בחודש ינואר 2018 ודנה בסוגיית חבות המס אשר חלה על ביצוע תשלומים באמצעות מטבעות דיגיטליים, נקבע כי אמצעי תשלום מבוזר מסוג מטבע וירטואלי אינו בגדר ״מטבע״ או ״מטבע חוץ״ כפי שזה מוגדר בחוק בנק ישראל ולעניין פקודת מס הכנסה.
נמצא דווקא, כי הוא חוסה תחת ההגדרה של ״נכס״ כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, שכן אמצעי תשלום מבוזר, יהא אשר יהא, מהווה רכוש של האדם אשר מתעתד לשלם באמצעותו.
לכן קבעה הרשות, כי מכירת מטבע וירטואלי כמוה כמכירת נכס לצרכי פקודת מס הכנסה, והיא תסווג כהכנסה הונית ותחויב במס רווח הון. זאת, בניגוד לאפשרות האחרת לסיווגו של מטבע וירטואלי כ"מטבע" או אז הייתה חוסה עסקה שכזו תחת הפרק הראשון לפקודת מס הכנסה וממוסה כהכנסה מהפרשי שער המטבע.
משכך, על מי שמכר מטבע וירטואלי חלה חובה לשמור על המסמכים המעידים הן על המכירה והן על הרכישה כהוכחה למקור ההכנסה ולצורך חישוב רווח ההון שימוסה ככל שצמח מן המכירה.
ואמנם, יש לציין כי קביעות אלו אינן חלות על מי שמבצע מכירה של מטבעות וירטואליים המגיעה לכדי עסק. ביחס לזה, תחשב ההכנסה כהכנסה פירותית ויחולו עליה שיעורי מס בהתאם והקביעה כי מדובר בעסק תבוצע לפי המבחנים שנקבעו לכך בפסיקה.
בהקשר זה יצוין, כי במידה ואכן מדובר במכירה המגיעה לכדי עסק, אזי שחלה עליה גם חובת תשלום מס ערך מוסף, כאשר לצורך חבות זו המוכר ייחשב כ-״מוסד כספי״ ועליו יחול סעיף 4 לחוק מס ערך מוסף.
במקרה בו נרכש מוצר מסוים באמצעות מטבע וירטואלי (מוצר מוחשי או שאינו מוחשי תמורת מטבע וירטואלי), תחשב העסקה כעסקת חליפין, ושווי התמורה (המטבע הוירטואלי) יקבע לפי שוויו הכספי של המטבע הוירטואלי במעמד ביצוע העסקה אותו הצדדים מחויבים להגדיר (אלא אם כבר קיים מחיר נקוב לאותו מטבע). בהמשך, כאשר יימכר המטבע על ידי הצד שמצוי בבעלותו , יחושב הרווח מהמכירה כהפרש שבין שווי המטבע במועד קבלתו לידיו בעסקת החליפין, לבין שוויו במועד בו מכר אותו, ועליו יחול מס רווח הון (אלא אם מדובר על מכירה העולה לכדי עסק, כאמור).
לשאלות נוספות בעניין זה ניתן לפנות אלינו באמצעות המייל או בטלפון