בית המשפט העליון הפך את פסק הדין של בית המשפט המחוזי מפי כב' הש' ה' קירש, אשר קבע כי יש לראות בעסקת תיווך בין בנק ישראלי לבנק זר לסחר בנכסים פיננסיים, כמתן שני שירותים נפרדים לכל צד, ולכן יש זכאות למע"מ בשיעור אפס לעסקה עם הבנק הזר, בכפוף להוראות סעיף 30(א)(5) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ").

בית המשפט העליון, בחן את הוראות החוק הרלוונטיות וקבע כי לשון החוק ברורה, ולפיה לא ניתן לראות בעסקאות תיווך כמתן שירותים נפרדים לשני הצדדים, אלא מדובר בשירות אחד הניתן לשני הבנקים יחד והוא בלתי ניתן להפרדה; ולכן, מדובר בעסקה שיש בה נהנה ישראלי ושאינה זכאית למע"מ בשיעור אפס.

ביום חמישי האחרון (18.10.18), צוטט עו"ד שי אהרונוביץ׳, סמנכ״ל בכיר במחלקת מיסוי מקרקעין מדבריו בכנס של ארגון קבלני ת״א- יפו. 

לאחרונה פנה משרדנו בשם חברה יזמית בתחום ההתחדשות העירונית למחלקה המקצועית ברשות המסים על מנת להסדיר את חבויות המס הפוטנציאליות העולות מדרישת רשויות מקומיות להפקדת כספים לקרן הונית ייעודית אשר תוקם לטובת בעלי הדירות המקוריים במתחם לכיסוי עלויות תחזוקת הבניינים החדשים, אשר יחד עם הארנונה הגבוהה שתגבה הרשות לאחר האכלוס, תכביד עליהם עד מאוד והם ייאלצו למכור דירותיהם. הרשות המקומית התנתה את המשך ההליך התכנוני בהקמת הקרן והפקדת סכום משמעותי לטובת המטרה כאמור.
במקרה זה החשיפה למס הייתה כי הקרן עלולה ליצור אירוע מס לבעלי הדירות המקוריים אשר אינו חוסה תחת מטריית הפטורים שנקבעו לנושא ההתחדשות העירונית בחוק מיסוי מקרקעין ויכול להוביל לחיוב במס של עד 48%. רשות המסים קיבלה את עמדתנו לפיה הפקדת הכספים בקרן תחזוקה תיחשב כתמורה נוספת של היזם לבעלי הדירות בגין זכויות הבניה ויחד עם זאת שלא תחושב כתמורה לעניין תקרת הפטור שבסעיף 49כב לחוק מיסוי מקרקעין.
בחודש מרץ 2018 פרסמה רשות המסים החלטת המיסוי בנושא (במקביל למתן ההחלטה בבקשה שהוגשה על ידי משרדנו). ההחלטה שפורסמה יוצרת הסדר מס שונה מההסדר אשר הושג על ידי משרדנו – ראשית, הסדר המס המיטיב הכלול בהחלטה המפורסמת כפוף להוראות חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אשר קובעות כי תשלום תוספת התחזוקה באמצעות הקרן ההונית תהא מוגבלת ל-5 שנים בלבד. שנית, קרן התחזוקה תהא מיועדת לדיירים הזכאים לקצבת הבטחת הכנסה בהתאם להוראות כאמור.
בהתאם, ההחלטה שהתקבלה בפניית משרדנו מעניקה הטבת מס רחבה יותר לבעלי הדירות בפרויקט מאחר והיא אינה מגבילה את זמן ניהול קרן התחזוקה והיא אינה מוגבלת בזכאות של בעלי הדירות הממשיכים לקצבאות שונות על מנת ליהנות מכספי קרן התחזוקה.

להחלטת המיסוי שפורסמה על ידי רשות המסים>>

הכתבה עוסקת בפסק הדין בערעור שהוגש על ידי משרדנו כנגד החלטת פקיד שומה תל אביב 3, שלא להתיר לחברת ספידי לינק קיזוז הפסדי עבר מול רווחים בעסקאות תיווך נדל"ן שאינן קשורות לעיסוקה המקורי של החברה (ניהול אינטרנט קפה). השופט קירש פנה בפסיקתו המנומקת לתכלית הכלכלית העומדת בסיס עיקרון התרת קיזוז הפסדים- גביית מס על התעשרותו האמיתית של הנישום, מבלי לבצע הפרדה מלאכותית ותוך שהוא מגמיש את הכללים שהיו מקובלים עד היום ברשות המסים לגבי קיזוז הפסדים מהעבר, כללים אשר יצרו עיוות כלכלי חמור ופגעו בנישומים רבים.
קרא עוד>>

בהצעת החוק לתיקון חוק ההוצאה לפועל אשר תפטור חייבים מוגבלים באמצעים מחובותיהם קיימת פרצה אשר תאפשר הברחת נכסים- כשיסתיימו ההליכים נגד אותם החייבים, הם יוכלו להנות מנכסיהם אשר הוחזקו בנאמנות ורק לרשות המסים היה על כך מידע. בכתבה, הצביע עורך הדין יולוס על הלאקונה שבהצעת החוק ועל כך שרשות המסים קיבלה לידיה כוח מעין שיפוטי כשהיא יכולה להחליט האם להתנגד להסדר עם החייב או לאו ויש לה מונופול על המידע.
קרא עוד>>

הקריאות הפופוליסטיות הנשמעות לאחרונה בתקשורת להעלאת שיעור מס הרכישה על דירות מגורים לצרכי השקעה מתעלמות מהמצב הקיים של היעדר היצע קרקעות לבניה ומהשפעת הבירוקרטיה בהליכי התכנון על מחירי הדיור ותולות את עלייתם ברכישת הדירות להשקעה. במאמר הדעה משווה עורך הדין יולוס בין אפיק ההשקעה בנדל"ן למגורים אשר נתפס כאפיק סולידי לבין אפיק השקעה בשוק ההון והתוצאה היא ייקור שוק הדיור אף יותר, בהתעלם מהביטחון הכלכלי שאפיק זה מעניק למשפחות רבות במעמד הביניים, בייחוד לאור שיעורי הריבית האפסיים בבנק.
קרא עוד>>

במטרה לצנן את שוק הדיור, משרד האוצר ורשות המסים ממשיכים לתפוס כותרות עם ידיעות חדשות על שינוי וביטול הפטורים ברכישת דירת מגורים. זאת, למגינת ליבו של משרד השיכון והבינוי. משקיעים רבים נוהגים לרשום דירות להשקעה על שם ילדיהם הבגירים (מעל גיל 18) שכן אז נחשבים הם לתא משפחתי נפרד מזה של הוריהם וזכאים לפטור בגין דירה יחידה. רשות המסים עורכת בנושא בדיקות מדגמיות של ההצהרות, כאשר הצהרה כוזבת היא עבירה פלילית הגוררת בהרשעה קנסות כבדים. במאמר, מסבירים עורכי הדין יולוס וגזית כיצד להתמודד עם העמדה הנוקשה של רשות המסים.
קרא עוד>>

על הנחקר במס הכנסה מוטלת החובה לשתף פעולה בחקירתו ולמסור את כל הפרטים הדרושים לפקיד השומה. חובה זו מתנגשת עם זכותו של הנחקר להימנע מהפללה עצמית. במאמר סוקרים עו"ד יעקב יולוס ועו"ד רם יולוס את הדין בעניין זכות השתיקה בחקירה כפי שבא לידי ביטוי בסעיף 135 לפקודה. ישנה חשיבות מכרעת הבחנה שבין המטרה האזרחית אותה בא הסעיף לשרת ובין חלקה הפלילי של הפקודה, בייחוד לאור החשש המרחף מעל הליכים אזרחיים שיתכן וייפתח בעקבות המידע הליך פלילי מקביל.
קרא עוד>>

במאמר נבחן היבט אחד של הליכי השומה בואכה הליכי הערעור-החובה המוטלת על רשויות מס הכנסה להגיש את נימוקי השומה במועד. הלכת נחושתן מאפשרת למס הכנסה להגיש את נימוקי השומה בהליך הערעור-מועד מאוחר יותר מזה הקבוע בתקנות. מטרת המאמר להציג ולבסס את הטענה כי הסתמכות רשויות המס על ההלכה הנ"ל מוגבלת רק למקרים בהם הגשת נימוקי השומה נמנעה עקב נסיבות אובייקטיביות או תוך מתן צידוקים סבירים.
קרא עוד>>

על אף שההבחנה בין הוצאה הונית להוצאה פירותית, בדומה להבחנה בין כנסה הונית ופירותית, הינה ממושכלות היסוד של דיני המס, הרי שקו הגבול בין השתיים אינו ברור די הצורך. המאמר עוסק באתגרים הטמונים בניכויין של הוצאות הנפקת מניותיה של חברה, שהינן הוצאות הקשורות למבנה ההוני של העסק ולכן אינן מותרות בניכוי מן ההכנסה הפירותית של הנישום. יתרה מכך, לא ניתן לנכות הוצאות אלה בטווח הארוך דרך ניכוי פחת או ניכוי הוצאות במכירת נכס משום שלא ניתן לזהותן עם נכס כלשהו בר פחת. במאמר מתוארות סוגיות העוסקות בניכוי הוצאות הנפקת מניות ואופציות בחברה תעשייתית, בשינויי מבנה בחברות תעשייתיות, הנפקת אגרות חוב מסוגים שונים ומה דינן של הנפקות שלא יצאו אל הפועל.
קרא עוד>>