יולוס גזית ושות'

חיפוש

רופא.ה בקהילה הפועל.ת באמצעות חברה? שימו לב – לא בהכרח מדובר בחברת ארנק

סעיף 62א לפקודת מס הכנסה, אשר עוסק בחברות ארנק חוקק במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2017-2018, על מנת להילחם בתופעה שבה עובדים (בעיקר נושאי משרה בחברות) פעלו באמצעות חברה בבעלותם במקום כשכירים, ובכך הקטינו את נטל המס על הכנסתם תוך ניצול לרעה של מנגנון המיסוי הדו-שלבי. הכנסות של חברה אשר תיכנס בגדרי הסעיף ייוחסו לבעל המניות באופן אישי כך שישולם עליהן מס שולי ולא מס חברות.

אלא מה, לעיתים נוצר עיוות כך שחברות אשר המחוקק כלל לא התכוון כי יכנסו ברשת הסעיף, ואשר במהותן אינן חברות ארנק, יוגדרו ככאלו רק בגלל האופן שבו הסעיף מסווג חברת ארנק. רלוונטית לכך במיוחד החזקה שבסעיף 62א(א)(3) לפקודה (אשר לעמדת רשות המסים אינה ניתנת לסתירה), אשר קובעת כי אם 70% מהכנסות החברה מתקבלות מאדם אחד אזי יראו בחברה כחברת ארנק.

לאחרונה ייצג משרדנו רופא הפועל באמצעות חברה בבעלותו כבר למעלה מעשור ומספק באמצעותה מגוון שירותים. רשות המסים ערכה ביקורת לחברה, במסגרתה טענה כי החברה היא חברת ארנק ולכן יש לייחס לרופא באופן אישי את כלל הכנסותיה. טענה זו הועלתה על ידי פקיד השומה מאחר שבשנות המס אשר נבחנו בביקורת נבעו עיקר הכנסות החברה ממתן שירותים לקופת חולים אחת. זאת על אף שעם לקוחות החברה נמנו קופות חולים נוספות ועל אף שלחברה נבעו הכנסות משירותים נוספים אותם סיפקה החברה.

אין זה סוד כי רשות המסים "שמה על הכוונת" חברות של רופאים. הדבר בא לידי ביטוי באמירות ישירות של גורמים בכירים ברשות המסים אשר ציינו כי בימים אלה מתנהלות מספר רב של ביקורות לחברות מסוג זה, ואשר בחלקן אף הוצאו שומות בצווים לבתי משפט.

עם זאת, גם רשות המסים עצמה מכירה בעובדה כי ייתכנו מקרים בהם לשון הסעיף יכולה ליצור עיוותים. בחוזר מס הכנסה 10/2017 המבהיר את עמדת רשות המסים בנוגע לחברות ארנק, קובעת רשות המסים מספר חריגים, כגון סוכני ביטוח ואמנים, אשר לעמדתה פעילות בחברות בתחומים אלו לא תביא לסיווגן כחברות ארנק.
הסיבה להחרגה של אותם תחומים היא ההבנה שחברות אלה מקבלות פעמים רבות את עיקר הכנסתם מגורם אחד אך בפועל מספקות שירות לקהל לקוחות רב. כלומר הגורם המשלם (חברת הביטוח או האמרגן) הוא בעיקר "צינור" להעברת הכספים מהלקוח הסופי לחברה.

לדעתנו, ראוי להחיל את אותו החריג גם על רופאים. שירותי הרפואה עברו שינוי מהותי בשנים האחרונות. כיום הקשר בין הרופא המטפל (הן רופא המשפחה והן הרופאים היועצים) הפך להיות אישי, על אף שהתשלום לרופא משתלם מהקופה. לדוגמה, רופאים מקבלים מטופלים מחוץ לשעות פעילות המרפאה, באמצעים דיגיטליים ובשעות חריגות (לעיתים אף מהבית); מטופלים עוברים מקופה לקופה או מסניף לסניף רק כדי לקבל שירות מרופא ספציפי והרשימה עוד ארוכה. כל אלו מביאים למסקנה שניתן לראות בקופות החולים כצינור להעברת התשלום מהמטופל לרופא ממש כמו שחברת הביטוח משלמת לסוכן עבור השירות הניתן למבוטח.

כמו כן, ההכרעה האם מדובר בחברת ארנק לא צריכה להיבחן במבחן טכני גרידא (מיהו בעל המניות ואילו שירותים הוא מספק), אלא באופן מהותי ופרטני עבור כל מקרה ומקרה – האם החברה פועלת מול קופת חולים אחת או יותר? האם הרופא מקבל מטופלים במתקני הקופה או מפעיל מרפאה פרטית? האם בנוסף להכנסות מהקופה יש הכנסות משירותי רפואה פרטיים (גם אם בסכומים נמוכים)? האם החברה מספקת שירותים נוספים מלבד שירותי רפואה למטופלים? האם יש אפיקי הכנסה נוספים (למשל מהחזקה בחברות בנות)? ועוד.

לסיכום, לא כל חברה של רופא בקהילה היא חברת ארנק. על אף הפוקוס של רשות המסים על יישום הסעיף לגבי רופאים ובכלל, זהו לא סוף פסוק ויש מה לעשות בעניין.
ומצד רשות המסים – כל עוד עמדתה בנוגע לחברות של רופאים לא משתנה, לעמדתנו ראוי שפקידי המס יישמו את הסעיף בזהירות ואחריות, ייבחנו כל מקרה לגופו ולא יקטלגו חברות בענפים כאלו ואחרים כחברות ארנק באופן אוטומטי.

למידע נוסף בנושא זה אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר באמצעות המייל או בטלפון.