רשות המיסים הליכי חדלות פירעון

שלושת כובעיה של רשות המיסים- הבעייתיות שכל בעל תפקיד חייב להכיר

שלושת כובעיה של רשות המיסים- הבעייתיות שכל בעל תפקיד חייב להכיר

את רשות המיסים אנו פוגשים בשלושה מישורים בהליך חדלות פירעון – הראשון, הוא הרשות כגוף ציבורי-מנהלי אשר אחראי על מתן אישורי תשלום לחייב אשר פדה את חובות המס שלו לרשות. השני, כגוף המחזיק בידו מסה ניכרת של מידע שנאסף בקשר עם החייב, קרוביו, פעולותיו והעסקים אותם ניהל. והשלישי, כנושה מכח חובות הנוצרים במסגרת ההליך עצמו. 

כך, חובשת לראשה הרשות שלושה כובעים שונים בהתנהלותה בהליכים של חדלות פירעון – מנפיקה אישורים, מחזיקה במידע ונושה בהליך. כפי שיפורט להלן, למיצר קיים או עשוי להתקיים לדעתנו ניגוד עניינים בין מעמדה או תפקידה של הרשות בכל אחד מהללו, ונפרט.

 

כובע ראשון – רשות המיסים כגוף המנפיק אישורים

בתפקידה זה הרשות פועלת כגוף ציבורי מנהלי, אשר בין יתר תפקידו הוא אמון על מתן אישורי תשלום לחייב ששילם את חובות המס שלו, ומבקש אסמכתא לכך לצורך קידומו של הליכו המשפטי. תפקיד זה של הרשות הוא בירוקרטי בעיקרו ואינו מצריך שיקול דעת כזה או אחר.

 

כובע שני- רשות המיסים כגוף המחזיק בידו מידע העשוי לשמש לכלל הנושים

כובע זה מאפשר לרשות המסים לשלוט על מאגר מידע נרחב הקשור לחייב והכולל מגוון נתונים וביניהם נתונים על נכסים הקיימים לחייב או שהיו בידו בתקופה שלפני תחילת ההליכים, נכסים אשר נרכשו עבורו בנאמנות על ידי צדדים שלישיים, מידע או חשש להברחות נכסים אותם ביצע החייב, מידע בדבר עלויות אותם נכסים, מידע בדבר פעילותו של החייב בישראל או מחוץ לישראל, מידע בדבר הסדרים אותם ביצע החייב עם רשויות המס ( בכלל זאת הסדרי כופר או הסדרי גילוי מרצון אותם ביצע), מידע על חקירות אותם ניהלה או מנהלת הרשות כנגד החייב (בכלל זאת מידע לגביו אשר הועבר לה על ידי צדדים שלישיים או הגיע לרשות במסגרת חקירות של צדדים שלישיים אותם ביצעה).

במעמדה זה משמשת רשות המסים כרשות ציבורית האמונה על טובת כלל האזרחים והנדרשת לעשות שימוש במידע הקיים לה לטובת כולם.

 

כובע שלישי- רשות המיסים כנושה בהליך חדלות פירעון

בכובעה כנושה, זכאית הרשות לפרעון חובות הקיימים לה בהתאם לדיני הקדימה בחלוקה שוויונית עם כלל הנושים במעמדה. מעמדה בסדר הנשייה יקבע לפי סוג החוב אשר חב לה החייב ומועד יצירתו.

כך למשל, ביחס לחובות מס שנוכו במקור משכר עבודה ולא הועברו לרשות (ולאחר תיקון החוק כל חוב שמקורו בסכומים שנוכו במקור ולא הועברו) נהנית הרשות ממעמד של נושה בדין קדימה הזוכה לעדיפות, וזאת בהשוואה למשל לחובות מע״מ אשר נוצרו יותר מ- 12 חודשים לפני תחילת ההליך אשר אינם נהנים מעדיפות בתשלומם.

יובהר כי יכולתה של הרשות לקבלת כספים כנושה בגין חובות עבר, תלוי במשתנים רבים ובהם מעמד החוב, היקף הכספים בקופת הנשייה קיומם של נושים בעלי עדיפות על פני הרשות (כדוגמת נושים מובטחים) וכדומה.

בנוסף, הרשות מתפקדת גם כנושה בגין חובות אשר נוצרים במסגרת הליך חדלות הפירעון. מדובר בחבויות מס הנוצרות מכלל הפעולות שמקורן בהתנהלות בעל התפקיד ובכלל זאת ניכויים במקור בגין העסקת עובדים בתקופת הפירוק, תשלומי מס שבח בגין מכירת מקרקעין, מס הכנסה בגין השכרות או מכירות של נכסים הקיימים לחייב וכדומה. תשלומים כאמור הינן בגדר הוצאות ההליך אשר ישולמו לפני תשלום לכל נושה אחר.

 

הבעייתיות שנוצרת בשל ריבוי הכובעים

פעמים רבות ריבוי הכובעים בהם פועלת הרשות עשוי להביא ואף מביא בפועל לניגוד עניינים בין חובתה של הרשות כרשות ציבורית, לבין מעמדה כבעלת חוב העושה ככל שביכולתה על מנת לגבות אותו.

כך למשל, עשויה רשות המסים לנצל את מעמדה בכובעה הראשון כרשות מנהלית והכח הקיים לה בהנפקת אישורים על מנת לשפר את מעמדה ויכולת הגביה הקיימת לה בכובעה השלישי כנושה. זאת יעשה בין היתר בדרך של התניית מתן אישורים שונים, לדוגמא אישור ניכוי מס במקור או טופס 50, בתשלום כספים או בדרישות אחרות אשר לא בהכרח היא זכאית לדרוש.

את דרישותיה אילו מבססת הרשות על ליקויים הקיימים בהתנהלות החייב אל מולה, לרוב בתקופה שקדמה לתחילת ההליכים (למשל אי הגשת דוחות), אף כי בפועל ליקויים אילו אינם באשמת בעל התפקיד או הנושים האחרים. למעשה ,הפסיקה כבר קבעה לא אחת כי אין להשית עונשים על קופת הנשייה הקולקטיבית בשל מחדלי עבר של החייב.

עם זאת, בדרך זו אף עושה רשות המסים שימוש בלחץ הקיים לבעל התפקיד בקבלת אישור, לדוגמא בשל רצונו בקבלת כספים לקופה אשר נדרשים לו לצורך התפעול השוטף. בכך יוצרת לעצמה רשות המסים אמצעי טכני לגביית כספים אשר משתלמים לידיה על אף שבפועל לא אמורים היו להיות משולמים אלא מתוך כפיה.

יצוין כי במצב זה קיים ניגוד עניינים בין מעמד הרשות כרשות ציבורית אשר אמורה לסייע לאזרחים במתן שירות, ובכלל זאת סיוע בפעולות טכניות במסגרת הליכי חדלות הפירעון, לרצונה של הרשות כנושה לפעול לגבייה של כספים אשר עשויים שלא להשתלם לה בדרך אחרת.

סיטואציות מהסוג המתואר נוצרות על בסיס שבשגרה כמעט ללא יידוע או קבלת הסכמה של בית המשפט והכל מתוך החזקה של בעל התפקיד כ”בן ערובה”. לא זו אף זו, פעולות אילו אשר יש בהן גם כדי לפגוע בנושים האחרים של החברה אינן מובאות לידיעתם, וככאלו מהוות בפועל משום העדפת נושים.

כך כדוגמא נוספת, הרשות עושה שימוש בכובעה הראשון כגוף ציבורי המחזיק בידו מידע העשוי לשמש לכלל הנושים, ויוצרת עבור עצמה עדיפות על פני כלל הנושים האחרים אשר אינם נהנים ממידע כאמור.

אותו מידע הקיים במרשמי רשות המסים אינו נחשף לידי בעל התפקיד אלא רק במשורה. התיקון לחוק חדלות פירעון רק החריף סוגיה זו ביוצרו מגבלות קשות על יכולתו של בעל תפקיד בתאגיד לקבל מידע אשר קבלתו עשויה לסייע לו בניהול יעיל ומהיר יותר של ההליך, כמו למשל איתור נכסים הקיימים לחייב וביצוע פעולות לטובת כלל הנושים.

מנגד, רשות המסים עצמה עושה שימוש במידע המבוקש אשר קיים בידה תחת כובעה כגוף ציבורי מנהלי לביצוע הליכי גביה לתשלום חובות עבר תחת כובעה השני כנושה של החייב, בכך פועלת רשות המס בניגוד עניינים אל מול תפקידה כגוף ציבורי שמטרתו מתן שירות לכלל האזרחים.

בהתאם לחוק החדש רשאי בעל התפקיד לפנות לבית המשפט בבקשות לקבלת מידע הנוגע לחייב, ואולם פעולות אלו של עקיבה אחר קיומו של מידע (אשר ספק אם יש בידו מלכתחילה) ועצם הפניה לבית המשפט, דורשות מבעל התפקיד זמן, אשר ממומן מכיסו של החייב, ובאמצעות נכסים שבבעלותו אשר מטרתם המקורית הייתה לממן חובות שחב הוא לנושים אחרים.

במצב הנוכחי בעל התפקיד נדרש להקדיש זמן לבחון אם הרשות לא ביצעה פעולות אשר דורסות את זכויות של נושים אחרים באמצעות יתר כובעיה, וידרש לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את אותן פעולות.

בסופו של דבר, גם אם הפעולה של רשות המיסים תבוטל, הרי שרצף מהלכים מסוג זה יביא לבזבוז של זמן ומשאבים של כל הגורמים בהליך. מדובר מעין ״שיטת מצליח״ משוכללת שכזו. הרי בסופו של יום, את מימון ההליכים הללו משלם הציבור, ולא רשות המיסים.

 

לשאלות בעניין מאמר זה ניתן לפנות אלינו במייל.

 

Adi Castroשלושת כובעיה של רשות המיסים- הבעייתיות שכל בעל תפקיד חייב להכיר