בשורת פסקי דין, אשר רבים מהם ניתנו בהקשר של נגיף הקורונה, דחו ועדות הערר השונות את עמדת רשות המיסים לפיה ויתור על דמי שכירות מצד משכיר מנתק את הקשר הסיבתי בין הנזק שנוצר מפאת הוויתור לבין מגיפת הקורונה.
עמדת רשות המסים בהליכי תביעות פיצויים בגין נזקים שנגרמו עקב המלחמה השוררת בארץ כבר למעלה משנתיים עשויה לפגוע שלא כדין במשכירי הנכסים, אשר נפגעו מהמלחמה, מבקשים פיצוי מהמדינה ולא מודעים לפסיקה המקבילה שניתנה על ידי ועדות הערר בתיקי הקורונה.
ההשלכות של עמדת רשות המסים הן שכאשר משכיר בוחר לנהוג באנושיות כלפי השוכר ולא לעמוד על זכותו לגבות ממנו את שכר הדירה החודשי בשעתו הקשה, אין בכך כדי למנוע ממנו להוכיח את נזקיו ואת הקשר הסיבתי למגיפת הקורונה. בכך, סללו ועדות הערר את הדרך למשכיר לתבוע מן המדינה פיצויים בגין ״נזק עקיף״ שנגרם לו בגלל נגיף הקורונה.
אחד הנימוקים שניתנו על ידי ועדות הערר לכך, הינו כי במערכת יחסים בין משכיר לשוכר, קיימת אפשרות למשכיר לותר באופן זמני על תשלום דמי השכירות מהשוכר, וזאת בין היתר כדי לשמרו לטווח הארוך כשוכר ״טוב״ ולעמוד לצידו בשעת משבר כמו מלחמה או מגיפה.
למעשה, ועדות הערר רואות בוויתור האמור כאילוץ עסקי אשר נכפה על המשכיר.
ועדות הערר השונות אף דחו את התערבותה של רשות המיסים בעניין ההחלטה העסקית בדבר הוויתור, וקבעו לא אחת כי החלטה מעין זאת הינה פררוגטיבה ניהולית המוקנית למשכיר בלבד, וכי אין לרשות המיסים כל סמכות להתערב בשיקולי המשכיר ולהחליפם בשיקול דעתה.
בימים אלו, עת ניצבים משכירים רבים אל מול נזקי המלחמה הממושכת שפרצה ב-7.10.2023, רשות המיסים חוזרת על טיעונה מימי הקורונה לפיו ויתור על דמי השכירות גורם לניתוק הקשר הסיבתי בין קרות הנזק למלחמה. אולם, עמדתנו היא כי במקרים המתאימים, פסיקת ועדות הערר לעניין הקשר סיבתי רלוונטית גם לנזקי המלחמה הנוכחית, וכי אין בוויתור כשלעצמו כדי לגרוע מזכותם של משכירים לתבוע את הפיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם.
כמובן שאין באמור כדי לגרוע מחובתו של המשכיר להוכיח את עמידתו בשאר תנאי הזכאות לפיצוי (מיקום גיאוגרפי, קיומו של נזק וכו׳).
❌ קיבלתם תשובה דומה מרשות המיסים הדוחה את תביעתכם? אל תוותרו מראש. פנו אלינו למידע נוסף ולבחינת האפשרויות העומדות בפניכם באמצעות המייל או בטלפון ❌
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי חוות דעה ביחס למקרה מסוים, שכן ברור כי כל מקרה ייבחן לגופו בנסיבותיו הייחודיות.