יולוס גזית ושות'

חיפוש

מאמרים בנושא ללא קטגוריה

בית המשפט העליון הפך את פסק הדין של בית המשפט המחוזי – עסקאות תיווך שאחד הצדדים בהן הוא תושב ישראל אינן זכאיות להטבת המס של מע"מ בשיעור אפס

בית המשפט העליון הפך את פסק הדין של בית המשפט המחוזי מפי כב' הש' ה' קירש, אשר קבע כי יש לראות בעסקת תיווך בין בנק ישראלי לבנק זר לסחר בנכסים פיננסיים, כמתן שני שירותים נפרדים לכל צד, ולכן יש זכאות למע"מ בשיעור אפס לעסקה עם הבנק הזר, בכפוף להוראות סעיף 30(א)(5) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ").

בית המשפט העליון, בחן את הוראות החוק הרלוונטיות וקבע כי לשון החוק ברורה, ולפיה לא ניתן לראות בעסקאות תיווך כמתן שירותים נפרדים לשני הצדדים, אלא מדובר בשירות אחד הניתן לשני הבנקים יחד והוא בלתי ניתן להפרדה; ולכן, מדובר בעסקה שיש בה נהנה ישראלי ושאינה זכאית למע"מ בשיעור אפס.

בתי המשפט אינם מאמצים את הקריטריונים הנוקשים הקבועים בהנחית רשות המסים בנושא מיסוי הטבות הניתנות לעובדים

בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי דרמטי בשוק העבודה. מעסיקים רבים מקיימים פעילויות, עורכים אירועים ומעניקים לעובדים שירותים ו/או מוצרים רבים כחלק אינטגראלי מחיי העבודה במטרה לשמר את ההון האנושי ועל מנת למשוך אליהם את כוח האדם האיכותי ביותר. כמו כן, בקרב מעסיקים התגבשה הבנה כי גיבושם של העובדים תורמת באופן משמעותי לתפוקת העבודה.

במרוצת השנים בתי המשפט עסקו בשאלה האם הטבה שניתנת לעובד מהווה בידו הכנסה החייבת במס. המבחן אשר נקבע בפסיקה הינו מבחן "נוחות המעביד או הנאת העובד". קרי, ככל שמההטבה הנבחנת נצמחה הנאה שבעיקרה היא לעובד, ההטבה תהיה חייבת במס בידי העובד. מנגד, ככל שנוחות המעביד גוברת, לא תיזקף לעובד הכנסה בגין ההטבה וההוצאה תהיה מוכרת למעסיק לצרכי מס.

הישג ענק למשרדנו בבית המשפט – גוף בפירוק אינו נדרש להחזיק באישור מוסד ציבורי במועד מכירת נכסי המקרקעין שלו על מנת לזכות בפטור מלא ממס שבח

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי עמותה בפירוק זכאית לפטור מלא ממס שבח, אף שבמועד מכירת הנכס לא החזיקה באישור "מוסד ציבורי".
עניינו של פסק הדין הינו בעמותה אשר מצויה בפירוק החל משנת 2012 ובטרם החלו הליכי הפירוק, עסקה, בין היתר, בפעילות חינוכית ובהתאם החזיקה אישור "מוסד ציבורי" בהתאם לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 אשר עמד לתוקפו עד ליום 31.12.2013. בתקופת הפירוק המשיך מבנה מקרקעין של העמותה לשמש כבית הספר, אשר תחילה הופעל על ידי המנהל המיוחד של העמותה ובהמשך על ידי עמותות אחרות. בשנת 2018 אישר בית המשפט של הפירוק את מכירת זכויותיה של העמותה במבנה בית הספר.

רופא.ה בקהילה הפועל.ת באמצעות חברה? שימו לב – לא בהכרח מדובר בחברת ארנק

סעיף 62א לפקודת מס הכנסה, אשר עוסק בחברות ארנק חוקק במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2017-2018, על מנת להילחם בתופעה שבה עובדים (בעיקר נושאי משרה בחברות) פעלו באמצעות חברה בבעלותם במקום כשכירים, ובכך הקטינו את נטל המס על הכנסתם תוך ניצול לרעה של מנגנון המיסוי הדו-שלבי. הכנסות של חברה אשר תיכנס בגדרי הסעיף ייוחסו לבעל המניות באופן אישי כך שישולם עליהן מס שולי ולא מס חברות.

תביעת חוב הכוללת ריבית- רשות המיסים תלמד אתכם איך לא לעשות זאת

בפסק דין אשר ניתן בחודש שעבר, נידונה השאלה האם ריבית אשר נתבעת על ידי רשות המיסים מאדם חדל פירעון תחושב לפי סעיף 75 לפקודת פשיטת רגל (להלן – "הפקודה") או לפי סעיף 134(א) לפקודה. החשיבות שבהכרעה בסוגיה זו, נעוצה בעובדה שבעוד שסעיף 134(א) לפקודה קובע כי החוב נושא ריבית החל מיום היווצרותו, בעוד שסעיף 75 לפקודה קובע כי החוב יישא ריבית רק 1

תמ"א 38: חיוב של יזם תמ"א כאיגוד מקרקעין במיסי מקרקעין

סעיף 49לב1 לחוק מיסוי מקרקעין, קובע כי בעסקת תמ"א 38 אשר כוללת תנאי מתלה, ייקבע יום המכירה של הזכויות (מבעלי הדירות ליזם) לעניין חישוב השבח והמס, לפי היום בו התקיים התנאי המתלה שבחוזה, או לפי היום בו החל יזם התמ"א לספק את שירותי הבנייה מטעמו לבעלי הדירות- המוקדם מביניהם.

הוראה זו מעלה שאלות הקשורות לחבות מס השבח במקרים בהם מעוניין יזם תמ"א למכור את זכויותיו לצד שלישי, כולן או חלקן, בפרויקט תמ"א טרם קיום התנאים המתלים. האם מכירת זכויות כאמור מהווה במכירה של זכויות במקרקעין כמשמען בחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה)?

הסטטוס הרגולטורי של מטבעות וירטואליים במדינות שונות בעולם

בשנים האחרונות מטבעות קריפטוגרפיים התבססו באופן משמעותי בזירה הפיננסית הגלובלית. הסוגים והשכיחות של השימוש במטבעות אלו צמח באופן משמעותי, וזאת על אף הצניחה בהערכת השווי של תעשייה זו בין 2017 ל- 2018, שמוערכת ב-300 מיליארד דולר.

ביטול חד צדדי של הסכמי שומה שלא במסגרת המסלול הקיים בפקודת מס הכנסה

פסק הדין בעניין עמבר[1] אשר נדון לאחרונה בבית משפט השלום, דן בביטולם של הסכמי שומה אשר חותם עליהם הנישום אל מול פקיד השומה. 

עמדתה של רשות המיסים ביחס למיסוי אמצעי תשלום מבוזר (מטבעות וירטואליים)

בעמדתה העדכנית של רשות המיסים אשר פורסמה בחודש ינואר 2018 ודנה בסוגיית חבות המס אשר חלה על ביצוע תשלומים באמצעות מטבעות דיגיטליים, נקבע כי אמצעי תשלום מבוזר מסוג מטבע וירטואלי אינו בגדר ״מטבע״ או ״מטבע חוץ״ כפי שזה מוגדר בחוק בנק ישראל ולעניין פקודת מס הכנסה. 

האם צפויה עלייה במחירי הדירות?

ביום חמישי האחרון (18.10.18), צוטט עו"ד שי אהרונוביץ׳, סמנכ״ל בכיר במחלקת מיסוי מקרקעין מדבריו בכנס של ארגון קבלני ת״א- יפו. 

הפרמטרים החשובים שיש לבדוק לפני השקעה ב-ICO

עולם המטבעות הדיגיטליים הוא עולם מלא הזדמנויות עסקיות הנובעות, בין היתר, מהפרצות הרגולטוריות הרבות הקיימות בו. העובדה כי רגולציה בסיסית עדיין נעדרת מהתחום, מאפשרת לכל פלוני אלמוני לערוך White Paper ולעצב אתר ובו כתובת ארנק.

שלושת כובעיה של רשות המיסים- הבעייתיות שכל בעל תפקיד חייב להכיר

את רשות המיסים אנו פוגשים בשלושה מישורים בהליך חדלות פירעון – הראשון, הוא הרשות כגוף ציבורי-מנהלי אשר אחראי על מתן אישורי תשלום לחייב אשר פדה את חובות המס שלו לרשות. השני, כגוף המחזיק בידו מסה ניכרת של מידע שנאסף בקשר עם החייב, קרוביו, פעולותיו והעסקים אותם ניהל. והשלישי, כנושה מכח חובות הנוצרים במסגרת ההליך עצמו. 

דחיית תביעות חוב של רשות המסים – משימה בלתי אפשרית?

סעיף 93 לתקנות פשיטת הרגל, תשמ״ה- 1985 מסמיך את הנאמן בתיק לבדוק כל תביעת חוב המוגשת על ידי נושה של החייב ולאשרה או לדחותה. ההיגיון כאן הוא ברור, והוא נובע מכך שבעל התפקיד אשר מתמנה על ידי בית המשפט, מקבל מעבר לסמכויותיו כמורשה של החברה, סמכויות של פקיד בית המשפט בעלות אופי מעין שיפוטי.

זכותו של נאמן למידע מרשות המיסים על פי חוק חדלות פירעון החדש

חוק חדלות פירעון אשר מיועד להיכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2019, עתיד לנפץ שלל פרדיגמות משפטיות בתחום חדלות הפירעון ופירוק חברות, אשר על בסיסן נקבעו הלכות פסוקות רבות ונכתבה סיפורת משפטית ענפה ששאלת נפקותה לאחר כניסתו לתוקף עולה בספק מצער. אחת הסוגיות החשובות אשר עתידות להיות מושפעות מהחוק החדש היא הזכות לקבלת מידע שיש בידיו של נאמן.

כיצד חוק חדלות הפירעון החדש מטיב עם רשות המיסים

זכויותיה של רשות המיסים בהליכי חדלות פירעון הוא נושא שנוי במחלוקת הנסב סביב שאלת מעמדה של הרשות במסגרת חוק חדלות פירעון החדש אשר עתיד להיכנס לתוקף בחודש זה. ֿבאופן לא כל כך מפתיע, לא רק שזכויותיה של הרשות לא הותאמו או אוזנו מחדש אל מול זכויותיהם של נושים אחרים, אלא שהן הורחבו על חשבון אלו ובעיקר על חשבונם של נושים בלתי מובטחים.

"הקמת קרן תחזוקה בפרויקט התחדשות עירונית – החלטת מיסוי חדשה"

לאחרונה פנה משרדנו בשם חברה יזמית בתחום ההתחדשות העירונית למחלקה המקצועית ברשות המסים על מנת להסדיר את חבויות המס הפוטנציאליות העולות מדרישת רשויות מקומיות להפקדת כספים לקרן הונית ייעודית אשר תוקם לטובת בעלי הדירות המקוריים במתחם לכיסוי עלויות תחזוקת הבניינים החדשים, אשר יחד עם הארנונה הגבוהה שתגבה הרשות לאחר האכלוס, תכביד עליהם עד מאוד והם ייאלצו למכור דירותיהם. הרשות המקומית התנתה את המשך ההליך התכנוני בהקמת הקרן והפקדת סכום משמעותי לטובת המטרה כאמור.
במקרה זה החשיפה למס הייתה כי הקרן עלולה ליצור אירוע מס לבעלי הדירות המקוריים אשר אינו חוסה תחת מטריית הפטורים שנקבעו לנושא ההתחדשות העירונית בחוק מיסוי מקרקעין ויכול להוביל לחיוב במס של עד 48%. רשות המסים קיבלה את עמדתנו לפיה הפקדת הכספים בקרן תחזוקה תיחשב כתמורה נוספת של היזם לבעלי הדירות בגין זכויות הבניה ויחד עם זאת שלא תחושב כתמורה לעניין תקרת הפטור שבסעיף 49כב לחוק מיסוי מקרקעין.
בחודש מרץ 2018 פרסמה רשות המסים החלטת המיסוי בנושא (במקביל למתן ההחלטה בבקשה שהוגשה על ידי משרדנו). ההחלטה שפורסמה יוצרת הסדר מס שונה מההסדר אשר הושג על ידי משרדנו – ראשית, הסדר המס המיטיב הכלול בהחלטה המפורסמת כפוף להוראות חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אשר קובעות כי תשלום תוספת התחזוקה באמצעות הקרן ההונית תהא מוגבלת ל-5 שנים בלבד. שנית, קרן התחזוקה תהא מיועדת לדיירים הזכאים לקצבת הבטחת הכנסה בהתאם להוראות כאמור.
בהתאם, ההחלטה שהתקבלה בפניית משרדנו מעניקה הטבת מס רחבה יותר לבעלי הדירות בפרויקט מאחר והיא אינה מגבילה את זמן ניהול קרן התחזוקה והיא אינה מוגבלת בזכאות של בעלי הדירות הממשיכים לקצבאות שונות על מנת ליהנות מכספי קרן התחזוקה.

להחלטת המיסוי שפורסמה על ידי רשות המסים>>

"העלמת נכסים בחסות רשות המסים"

מתן הפטר לחייבים תמי-לב אשר מוצו עימם כל הליכי הגבייה האפשריים יכול להיות הליך מבורך שייטיב עם המשק, אך חשוב לבצע מהלך זה באופן שימנע ניצול ציני של החוק החדש על ידי החייבים. אם המדינה לא תדאג למזער את הפגיעה בנושים שלא יקבלו את מלוא חובם ככל שניתן, הם הנושים יהיו החייבים של המחר. כמו כן, הצעת החוק למתן הפטר במסגרת הליכי הוצאה לפועל לחייב מוגבל באמצעים עשויה להביא להעדפת נושים פסולה – החייב ינצל את חוסר העברת המידע וטרם הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים יעביר את כל נכסיו על שם אחרים במנגנון נאמנות, ימתין בסבלנות עד יעבור הזעם וקבלת ההפטר ואז ישיב את אותם הנכסים לידיו.
קרא עוד>>

"הערות לדו"ח ועדת בן בסט"

נקודת המוצא של חברי הוועדה היתה, שעליהם ליצור רפורמה מאוזנת מבחינת תקציב המדינה. לדעתנו, רפורמה אמיתית לא יכולה להיעשות ללא השתתפות האוצר. הקטנה אמיתית של נטל המס איננה יכולה להיווצר יש מאין. הגבלת תפקיד הממשלה ברפורמה למתווך בלבד לא תקטין את נטל המס, אלא תעלה אותו, שכן אין ספק, כי המנגנון המינהלי יגדל וימומן מכספי משלם המסים. רפורמה אמיתית במס היתה נלחמת בהון השחור ע"מ להגדיל את בסיס המס ולא רק מטילה שורת גזירות המכבידות את נטל המס על הציבור הרחב. במסגרת המאמר הוסברה הדינמיקה המאפיינת את חוקי המס, הוצגו נקודות בעייתיות בהחלטות הוועדה והוצעו פתרונות אפשריים.
קרא עוד>>

"הוצאות הנפקה – השלכות מס"

על אף שההבחנה בין הוצאה הונית להוצאה פירותית, בדומה להבחנה בין כנסה הונית ופירותית, הינה ממושכלות היסוד של דיני המס, הרי שקו הגבול בין השתיים אינו ברור די הצורך. המאמר עוסק באתגרים הטמונים בניכויין של הוצאות הנפקת מניותיה של חברה, שהינן הוצאות הקשורות למבנה ההוני של העסק ולכן אינן מותרות בניכוי מן ההכנסה הפירותית של הנישום. יתרה מכך, לא ניתן לנכות הוצאות אלה בטווח הארוך דרך ניכוי פחת או ניכוי הוצאות במכירת נכס משום שלא ניתן לזהותן עם נכס כלשהו בר פחת. במאמר מתוארות סוגיות העוסקות בניכוי הוצאות הנפקת מניות ואופציות בחברה תעשייתית, בשינויי מבנה בחברות תעשייתיות, הנפקת אגרות חוב מסוגים שונים ומה דינן של הנפקות שלא יצאו אל הפועל.
קרא עוד>>

"מיסוי פעולה באיגוד מקרקעין – המצוי והרצוי"

ההסדר אשר היה מצוי בעת כתיבת המאמר בנוגע לאיגודי מקרקעין, בטרם שונה החוק, יצר עיוותים אשר פגעו בנציבות מס הכנסה ובנישומים לסירוגין. המאמר סוקר את עיוותי כפל המס שנוצרו במסגרת סעיף 14 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), את זכויות הנישום בסיטואציה זו שבה או שיחוייב בכפל מס או שתיווצר הימנעות ממס ואת הפתרונות האפשריים לבעיות אלו, ביניהם: שימוש בסעיף 55 לחוק למניעת כפל המס,ף מיסוי השווי הכלכלי של הזכות המועברת, שימוש בסעיפים 12-13 לחוק ועוד.
קרא עוד>>

"המועד להגשת נימוקי שומה – המלצה או החמצה"

במאמר נבחן היבט אחד של הליכי השומה בואכה הליכי הערעור-החובה המוטלת על רשויות מס הכנסה להגיש את נימוקי השומה במועד. הלכת נחושתן מאפשרת למס הכנסה להגיש את נימוקי השומה בהליך הערעור-מועד מאוחר יותר מזה הקבוע בתקנות. מטרת המאמר להציג ולבסס את הטענה כי הסתמכות רשויות המס על ההלכה הנ"ל מוגבלת רק למקרים בהם הגשת נימוקי השומה נמנעה עקב נסיבות אובייקטיביות או תוך מתן צידוקים סבירים.
קרא עוד>>

"ועוד בדבר זכות השתיקה"

מאמר המשך שנכתב בעקבות הוראת הביצוע שפרסמה נציבות מס הכנסה בנושא יחסי הגומלין בין הטיפול הפלילי לטיפול האזרחי. אף על פי שייעוד ההוראה איננו להסדיר את נושא זכות השתיקה במס הכנסה, ניתן לקרוא מתוכה ביטויים השופים אור נוסף על הסוגיה. הוראת הביצוע אמנם מבטאת קו נוקשה שאינו שם לו לדגש שמירה על זכות השתיקה של נישומים, אך יחד עם זאת, ניתן למצוא בהוראת הביצוע ביטויים המלמדים על ריכוך עמדת הנציבות והם המפורטים במאמר.
קרא עוד>>

"זכות השתיקה של נישום במס הכנסה"

על הנחקר במס הכנסה מוטלת החובה לשתף פעולה בחקירתו ולמסור את כל הפרטים הדרושים לפקיד השומה. חובה זו מתנגשת עם זכותו של הנחקר להימנע מהפללה עצמית. במאמר סוקרים עו"ד יעקב יולוס ועו"ד רם יולוס את הדין בעניין זכות השתיקה בחקירה כפי שבא לידי ביטוי בסעיף 135 לפקודה. ישנה חשיבות מכרעת הבחנה שבין המטרה האזרחית אותה בא הסעיף לשרת ובין חלקה הפלילי של הפקודה, בייחוד לאור החשש המרחף מעל הליכים אזרחיים שיתכן וייפתח בעקבות המידע הליך פלילי מקביל.
קרא עוד>>

"תחולתו של סעיף 3(ב) לפקודת מס הכנסה בפירוק חברה"

הרשימה דנה בשאלה האם פירעון חובות חלקי (תספורת) במסגרת הליכי פירוק חברה עשוי להיחשב כ"מחילת חוב" כמשמעות המונח בסעיף 3(ב) לפקודת מס הכנסה. לסעיף זה תכלית כפולה: מחד, תיקון העיוות החשבונאי הנגרם בספרים לאחר שנדרש הסכום נשוא התספורת כהוצאה, ומנגד תכלית אנטי-תכנונית. על מנת להכנס בגדרו של הסעיף צריך שיתמלאו מספר תנאים מצטברים. בשלב פירוקה של חברה חדלת פירעון, גובה החזר החובות נקבע עפ"י סדרי הקדימה והדין ולפיכך אינו רצוני וקיים דימיון בסיסי בין בעלי המניות לבין נושיה. על כן, אין לראות באובדן החוב של הנושים כ"מחילת חוב".
קרא עוד>>

"רכישת דירה על שם הילדים – השלכות המס"

במטרה לצנן את שוק הדיור, משרד האוצר ורשות המסים ממשיכים לתפוס כותרות עם ידיעות חדשות על שינוי וביטול הפטורים ברכישת דירת מגורים. זאת, למגינת ליבו של משרד השיכון והבינוי. משקיעים רבים נוהגים לרשום דירות להשקעה על שם ילדיהם הבגירים (מעל גיל 18) שכן אז נחשבים הם לתא משפחתי נפרד מזה של הוריהם וזכאים לפטור בגין דירה יחידה. רשות המסים עורכת בנושא בדיקות מדגמיות של ההצהרות, כאשר הצהרה כוזבת היא עבירה פלילית הגוררת בהרשעה קנסות כבדים. במאמר, מסבירים עורכי הדין יולוס וגזית כיצד להתמודד עם העמדה הנוקשה של רשות המסים.
קרא עוד>>

"העצמת כוחה של הרשות והקטנת הנישום"

הרשימה עוסקת בפרק המסים של חוק ההסדרים 2015-2016, אשר אמנם לא כלל העלאת מס מיוחדת אך הוא הרחיב משמעותית את חובת הדיווח והשקיפות של הנישומים והגופים המנהלים את כספיהם, תוך הרחבת סמכויות רשות המסים והגברת עוצמתה על חשבון הנישום. כללי הדיווח החדשים מעניקים לרשות המסים כוח רב וריכוז מידע בנוגע לנישום לעומת נושים אחרים שלו כגון בנקים והציבור. כמו כן, התיקון המאפשר לרשויות המס להוציא שומה חלקית בשלב ראשון פוגע בוודאות המס ובאינטרס ההסתמכות של הנישום במידה לא ראויה.
קרא עוד>>

"כשהמס יעלה הסולידריות תיעלם"

הקריאות הפופוליסטיות הנשמעות לאחרונה בתקשורת להעלאת שיעור מס הרכישה על דירות מגורים לצרכי השקעה מתעלמות מהמצב הקיים של היעדר היצע קרקעות לבניה ומהשפעת הבירוקרטיה בהליכי התכנון על מחירי הדיור ותולות את עלייתם ברכישת הדירות להשקעה. במאמר הדעה משווה עורך הדין יולוס בין אפיק ההשקעה בנדל"ן למגורים אשר נתפס כאפיק סולידי לבין אפיק השקעה בשוק ההון והתוצאה היא ייקור שוק הדיור אף יותר, בהתעלם מהביטחון הכלכלי שאפיק זה מעניק למשפחות רבות במעמד הביניים, בייחוד לאור שיעורי הריבית האפסיים בבנק.
קרא עוד>>

"להגן על נפגעי המשבר במגה"

המדינה, ובכללה רשות המסים, כגורם יציב וחזק, נהנית מעדיפות המוקנית לה בדין ובכך מעדיפה עצמה על פני בעלי החוב שאינו מובטח הנדרשים לויתורים משמעותיים של חובם. מגה הינה דוגמה חיה לצורך לשוב ולבחון את סדרי הקדימה המוקנים לרשויות המס מתוך רצון להגן על בעלי החוב החלשים.
קרא עוד>>

"חוק שמיטת חובות למוגבלים באמצעים יאפשר העלמת נכסים"

בהצעת החוק לתיקון חוק ההוצאה לפועל אשר תפטור חייבים מוגבלים באמצעים מחובותיהם קיימת פרצה אשר תאפשר הברחת נכסים- כשיסתיימו ההליכים נגד אותם החייבים, הם יוכלו להנות מנכסיהם אשר הוחזקו בנאמנות ורק לרשות המסים היה על כך מידע. בכתבה, הצביע עורך הדין יולוס על הלאקונה שבהצעת החוק ועל כך שרשות המסים קיבלה לידיה כוח מעין שיפוטי כשהיא יכולה להחליט האם להתנגד להסדר עם החייב או לאו ויש לה מונופול על המידע.
קרא עוד>>

"מותר לקזז הפסדי עבר מול רווחי עסקת אקראי – פסק דין תקדימי"

הכתבה עוסקת בפסק הדין בערעור שהוגש על ידי משרדנו כנגד החלטת פקיד שומה תל אביב 3, שלא להתיר לחברת ספידי לינק קיזוז הפסדי עבר מול רווחים בעסקאות תיווך נדל"ן שאינן קשורות לעיסוקה המקורי של החברה (ניהול אינטרנט קפה). השופט קירש פנה בפסיקתו המנומקת לתכלית הכלכלית העומדת בסיס עיקרון התרת קיזוז הפסדים- גביית מס על התעשרותו האמיתית של הנישום, מבלי לבצע הפרדה מלאכותית ותוך שהוא מגמיש את הכללים שהיו מקובלים עד היום ברשות המסים לגבי קיזוז הפסדים מהעבר, כללים אשר יצרו עיוות כלכלי חמור ופגעו בנישומים רבים.
קרא עוד>>