יולוס גזית ושות'

חיפוש

מאמרים בנושא רשות המיסים

בתי המשפט אינם מאמצים את הקריטריונים הנוקשים הקבועים בהנחית רשות המסים בנושא מיסוי הטבות הניתנות לעובדים

בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי דרמטי בשוק העבודה. מעסיקים רבים מקיימים פעילויות, עורכים אירועים ומעניקים לעובדים שירותים ו/או מוצרים רבים כחלק אינטגראלי מחיי העבודה במטרה לשמר את ההון האנושי ועל מנת למשוך אליהם את כוח האדם האיכותי ביותר. כמו כן, בקרב מעסיקים התגבשה הבנה כי גיבושם של העובדים תורמת באופן משמעותי לתפוקת העבודה.

במרוצת השנים בתי המשפט עסקו בשאלה האם הטבה שניתנת לעובד מהווה בידו הכנסה החייבת במס. המבחן אשר נקבע בפסיקה הינו מבחן "נוחות המעביד או הנאת העובד". קרי, ככל שמההטבה הנבחנת נצמחה הנאה שבעיקרה היא לעובד, ההטבה תהיה חייבת במס בידי העובד. מנגד, ככל שנוחות המעביד גוברת, לא תיזקף לעובד הכנסה בגין ההטבה וההוצאה תהיה מוכרת למעסיק לצרכי מס.

הישג ענק למשרדנו בבית המשפט – גוף בפירוק אינו נדרש להחזיק באישור מוסד ציבורי במועד מכירת נכסי המקרקעין שלו על מנת לזכות בפטור מלא ממס שבח

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי עמותה בפירוק זכאית לפטור מלא ממס שבח, אף שבמועד מכירת הנכס לא החזיקה באישור "מוסד ציבורי".
עניינו של פסק הדין הינו בעמותה אשר מצויה בפירוק החל משנת 2012 ובטרם החלו הליכי הפירוק, עסקה, בין היתר, בפעילות חינוכית ובהתאם החזיקה אישור "מוסד ציבורי" בהתאם לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 אשר עמד לתוקפו עד ליום 31.12.2013. בתקופת הפירוק המשיך מבנה מקרקעין של העמותה לשמש כבית הספר, אשר תחילה הופעל על ידי המנהל המיוחד של העמותה ובהמשך על ידי עמותות אחרות. בשנת 2018 אישר בית המשפט של הפירוק את מכירת זכויותיה של העמותה במבנה בית הספר.

ביטול חד צדדי של הסכמי שומה שלא במסגרת המסלול הקיים בפקודת מס הכנסה

פסק הדין בעניין עמבר[1] אשר נדון לאחרונה בבית משפט השלום, דן בביטולם של הסכמי שומה אשר חותם עליהם הנישום אל מול פקיד השומה. 

שלושת כובעיה של רשות המיסים- הבעייתיות שכל בעל תפקיד חייב להכיר

את רשות המיסים אנו פוגשים בשלושה מישורים בהליך חדלות פירעון – הראשון, הוא הרשות כגוף ציבורי-מנהלי אשר אחראי על מתן אישורי תשלום לחייב אשר פדה את חובות המס שלו לרשות. השני, כגוף המחזיק בידו מסה ניכרת של מידע שנאסף בקשר עם החייב, קרוביו, פעולותיו והעסקים אותם ניהל. והשלישי, כנושה מכח חובות הנוצרים במסגרת ההליך עצמו. 

דחיית תביעות חוב של רשות המסים – משימה בלתי אפשרית?

סעיף 93 לתקנות פשיטת הרגל, תשמ״ה- 1985 מסמיך את הנאמן בתיק לבדוק כל תביעת חוב המוגשת על ידי נושה של החייב ולאשרה או לדחותה. ההיגיון כאן הוא ברור, והוא נובע מכך שבעל התפקיד אשר מתמנה על ידי בית המשפט, מקבל מעבר לסמכויותיו כמורשה של החברה, סמכויות של פקיד בית המשפט בעלות אופי מעין שיפוטי.

זכותו של נאמן למידע מרשות המיסים על פי חוק חדלות פירעון החדש

חוק חדלות פירעון אשר מיועד להיכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2019, עתיד לנפץ שלל פרדיגמות משפטיות בתחום חדלות הפירעון ופירוק חברות, אשר על בסיסן נקבעו הלכות פסוקות רבות ונכתבה סיפורת משפטית ענפה ששאלת נפקותה לאחר כניסתו לתוקף עולה בספק מצער. אחת הסוגיות החשובות אשר עתידות להיות מושפעות מהחוק החדש היא הזכות לקבלת מידע שיש בידיו של נאמן.

כיצד חוק חדלות הפירעון החדש מטיב עם רשות המיסים

זכויותיה של רשות המיסים בהליכי חדלות פירעון הוא נושא שנוי במחלוקת הנסב סביב שאלת מעמדה של הרשות במסגרת חוק חדלות פירעון החדש אשר עתיד להיכנס לתוקף בחודש זה. ֿבאופן לא כל כך מפתיע, לא רק שזכויותיה של הרשות לא הותאמו או אוזנו מחדש אל מול זכויותיהם של נושים אחרים, אלא שהן הורחבו על חשבון אלו ובעיקר על חשבונם של נושים בלתי מובטחים.